כבר 9 שנים שגופי שמאל קיצוניים וקיקיוניים בסיוע ומימון אנשי האיחוד האירופי ובגיבוי אנושי של הזויי כל העולם מפגינים בבילעין.

על פי ההאשמות השמאל ב-20 בפברואר 2005 עלו הדחפורים על התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באדמות בלעין והחלו עוקרים עצי זית.

"באותו יום נערכה בכפר ההפגנה הראשונה נגד הגדר. מאז הפך בלעין מכפר אנונימי, הידוע
למתי מעט, לסמל בינלאומי של התנגדות עממית לעוול משווע".

על פי דבריהם, גדר ההפרדה המקורית בבלעין סיפחה למעשה לישראל כ-1,950 דונם, המהווים כמעט 50% מאדמות הכפר, במטרה להקצותם להתנחלות מודיעין עלית. בג"ץ קבע בספטמבר 2007 כי תוואי הגדר הקיים בבלעין אינו חוקי אך הכשיר רטרואקטיבית חלק משכונת מגורים של "מתנחלים", שהוקמה על אדמות הכפר בלי היתרי בנייה ובניגוד לחוק. רק ב- 2011 בוצעו העבודות שהחזירו לתושבי הכפר כ-600 דונם (כשליש) מהאדמות שנגזלו מהם.

אנשי שמאל נחושים מתארים את התגוננות הממשל הישראלי להפגנות הלגיטימיות לדבריהם: "ההפגנות נתקלות בדיכוי קשה. לרוב הן מפוזרות במטולי גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי, אמצעים ששימשו להירצחם של באסם וג'וואהר אבו רחמה, וכן הסבו פציעות קשות. הצבא הישראלי מנסה לחנוק את קולות ההתנגדות ולהפסיק את ההפגנות בבלעין לחלוטין: כמעט בכל שבוע נכנסים חיילים לכפר בשעות הלילה המאוחרות, פורצים לבתים, חוטפים תושבים ממיטותיהם ויורים רימוני גז לחצרות. עשרות מתושבי בלעין נעצרו, בהם כמה ממנהיגי המאבק הלא-אלים, והועברו למערכת ה"משפט" הצבאית. הפעילים בבלעין נחושים להמשיך במאבק העממי עד שהגדר תיפול כל אדמות הכפר יוחזרו ויתם הכיבוש".